אחד האתגרים הגדולים בזמן ההכנה למבחן הפסיכומטרי הוא ההתמודדות עם אלמנט הלחץ. במאמר זה ננסה להבין מאיפה מגיע הלחץ, האם הוא מוצדק ומה אפשר לעשות כדי להפחית אותו.

המבחן הפסיכומטרי בודק תפקוד תחת לחץ, האומנם?!?!

אחת ההנחות הנפוצות לגבי המבחן הפסיכומטרי היא שהמבחן בוחן את תפקוד הנבחן תחת לחץ. הנחה זו היא הנחה מוטעת. נסביר למה — המרכז הארצי, הגוף האמון על ניהול הבחינה, הנו גוף מאוד מסודר, מאורגן ושקוף. כלומר, אם המרכז הארצי היה רוצה לבחון תפקוד תחת לחץ הוא היה מציין זאת תחת מטרות המבחן. ניתן לראות באתר המרכז שבאף פרסום אין אזכור להנחה זאת.

יתרה מכך, לפי פרסומי המרכז הארצי – לחץ הנבחנים הוא השלכה לא רצויה של המבחן הפוגעת ביכולת החיזוי שלו. דוגמה בולטת לכך הוא הנימוק להורדת שאלות אוצר מילים מהפרק המילולי — המרכז הארצי טוען שתלמידים נלחצו מהנושא ולכן השקיעו זמן רב מידי בשינון אוצר מילים כשלמעשה מדובר בנושא שאינו דורש שינון או הכנה מיוחדת. אפשר להתווכח על נכונות האמירה אך עצם האמירה עצמה מראה מה המרכז הארצי חושב על לימוד תחת לחץ. הוא לא בעד…

מאיפה מגיע כל הלחץ הזה?

אז אם המרכז הארצי לא מנסה לבחון את התפקוד של הנבחנים תחת לחץ מאיפה מגיע כל הלחץ הזה? יש כמה מרכיבים לתשובה:

המרכיב הראשון הוא המבחן עצמו, גם אם הוא לא אמור לבחון תפקוד תחת לחץ המבחן דורש קצב עבודה מאוד גבוה, קצב עבודה שקשה מאוד לעמוד בו ולכן באופן טבעי נוצר לחץ מסוים בזמן פתרון המבחן. המרכיב השני הוא הנבחנים עצמם. כל נבחן מגיע עם שאיפה לציון מסוים ולא כל אחד יכול להשיג כל ציון פסיכומטרי שהוא רוצה. הפער בין השאיפה של הנבחנים לציונים גבוהים לבין הממוצע הקבוע מראש של המבחן הפסיכומטרי שעומד על 540 גורם לכך שלא מעט נבחנים אינם מקבלים את הציון שהיה דרוש להם. הדבר גורם למבחן הפסיכומטרי להראות כמבחן קשה ולכן הוא מלחיץ.  הרגלי הלמידה של הנבחניםמשפיעים גם כן על איכות הלימוד. בית הספר מכווין אותנו ללמוד באופן מסוים ואופן הלימוד הזה אינו מתאים בהכרח למבחן הפסיכומטרי. בבית הספר יש חשיבות רבה לשינון של פרטים ועובדות. במבחן הפסיכומטרי חשוב ללמוד פרטים ועובדות אך המבחן אינו בוחן ידע אלא שימוש נכון ומושכל בידע. בפועל רוב התלמידים מנסים ללמוד למבחן הפסיכומטרי באותה דרך שבה הם למדו למבחנים בתיכון. מאחר והם מנסים ללמוד בדרך לא נכונה נוצר פער בין ההשקעה של התלמיד לבין התוצרת שהוא מצליח להניב. מאחר ותהליך הלמידה אינו איכותי התלמיד מצליח פחות ממה שהוא חשב שהוא יצליח ודבר זה גורם גם כן ללחץ. המרכיב האחרון הוא, ובכן, מכוני ההכנה למבחן הפסיכומטרי. מכוני ההכנה למבחן מפריזות  בקושי המבחן  בכדי לגרום לכמה שיותר תלמידים להירשם לקורס הכנה. ברור שהמבחן הפסיכומטרי דורש הכנה אך האם הוא באמת דורש 12 שעות לימוד ביום במשך שלושה חודשים? התשובה שלילית, התלמיד הממוצע יכול להסתפק במספר נמוך בהרבה של שעות לימוד.

איך מתמודדים עם הלחץ, והאם ניתן למנוע טעויות מיותרות שנובעות ממנו?

קודם כל, חשוב להבין איך לחץ משפיע על התפקוד במהלך פתרון המבחן. כמו שכבר אמרנו, המבחן הפסיכומטרי אינו בוחן ידע אלא שימוש נכון בידע. בכדי לענות על השאלות במבחן צריך לקרוא את השאלות, להבין את הנתונים, להגדיר בעיה, לשלוף את הידע הרלוונטי ולקשר בין הנתונים שבשאלה לידע הרלוונטי לאור הבעיה שהוגדרה. כלומר, המבחן הפסיכומטרי דורש עבודה קוגניטיבית ברמה גבוהה. לחץ משפיע על חשיבה מורכבת כמו שקריפטונייט משפיע על סופרמן–  לחץ מגביל חשיבה.

מדובר במנגנון ביולוגי שקיים כמעט אצל כל בעלי החיים. בזמן לחץ או סכנה אסור לחשוב, צריך לפעול. מאחר ואנחנו מפרשים את המבחן הפסיכומטרי כמצב לחץ אז אנו לא מסוגלים לחשוב במהלך הפתרון שלו, או לפחות– קשה יותר לחשוב במהלך הפתרון. דבר זה פוגע באופן ישיר בציון.

אז מה אפשר לעשות?

ברמה הבסיסית ביותר, אנו צריכים להגיע למבחן אחרי מספיק תרגול ואחרי פתרון של מספיק מבחני אמת. היכרות מוקדמת עם השאלות ועם המבחן גם תפחית את החרדה וגם תעזור לנו לקבע עבודה נכונה מול המבחן.

מעבר לכך, ישנם פתרונות שונים להפחתת לחץ: מדיטציה, חומרים מרגיעים טבעיים (רסקיו לדוגמה), דמיון מודרך ותרופות מרשם (במקרים קיצוניים) יכולים לעזור באופן נקודתי.

הפתרון המקיף והטוב ביותר הוא הכנה נכונה והולמת למבחן!

אם תיטיבו להכיר את נקודות החוזק והחולשה שלכם מול המבחן, אם תבינו למה אתם עושים את מה שאתם עושים ותדעו איך בדיוק אתם ניגשים לכל שאלה ופרק במבחן — ככל שתכירו את עצמכם טוב יותר תוכלו להתמודד טוב יותר מול המבחן, גם תחת לחץ.

המורים הפרטיים באחד על אחד עברו הכשרה מעמיקה שמטרתה לסייע להם לאתר באופן מדוייק ומהיר יחסית את החולשות והחוזקות של כל תלמיד ובכך להכין אותו בצורה הנכונה ביותר עבורו. כאמור, הכנה נכונה מפחיתה את הלחץ מהמבחן הפסיכומטרי. אז למה לחכות? צרו קשר לתיאום פגישת ייעוץ או לקבלת פרטים נוספים.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות